קמחי נ' אבי קורן ניהול נכסים בע"מ

פסק דין

בפניי תביעת התובע נגד הנתבעת ע"ס 9,019 ₪.

1.התובע ביצע עבודות שיפוצים במבנה-מפעל השייך לנתבעת. לטענת התובע, לאחר סיום העבודות הוא הוציא חשבונית בגין התמורה המגיעה לו ע״ס 40,096 ש״ח ומתוך סכום זה הועבר לו סך של 32,077 ש״ח בלבד. את ההפרש וכן עלות סולם שלטענתו ״נעלם״ לקראת סיום העבודות – ששוויו 900 ש״ח – דורש התובע מן הנתבעת.

התובע טוען כי הוא פנה לנתבעת לברר מה פשר הניכוי מהסכום המגיע לו, והלה הודיעה לו כי נוכו סכומים בגין ״חור בגג ופינוי פסולת במכולה". 

במהלך הדיון בפניי, הוסיף התובע וטען כי בבואו לסגור את החשבון הסופי עם הנתבעת, חזר נציג הנתבעת מסיכום קודם שהיה לגבי עלות עבודות גבס, לפיו סוכם מחיר של 180 ש״ח לכל מ"ר עבודות גבס, והנתבעת שילמה על דעת עצמה לפי מחיר של 120 ש״ח למ״ר, תוך שהיא מעמידה בפניו שתי אפשרויות או לקבל את הסכום המופחת או לא כלום. 

ניכר כי אצל התובע חל בלבול באשר לסכומים שהוא תובע, ולא ידע לייחס את הסכומים להם הוא טוען לגוף הטענות.

2.הנתבעת מציגה טענות סדורות יותר באשר לסכומים, מהן עולה כי התובע ביצע עבודות בסכום כולל של 53187 ש״ח, שולמו סכומים ע״ח, היתרה היא סך של 40,096 ש״ח (סכום התואם את החשבונית שהוציא התובע) ומתוך סכום זה שולם הסך של 30,000 ₪. הנתבעת טוענת כי מתוך התמורה הכוללת המגיעה לתובע יש לנכות ולקזז סכומים שונים בגין ליקויים בעבודות, שמביאים לתוצאה כי התובע חייב להשיב לה כספים (ראו פירוט בכתב ההגנה, סע' א בעמ' 2).

3.לאחר שעיינתי במסמכים שהונחו בפניי ושמעתי את טענות הצדדים סבורני כי על אף הבלבול שחל אצל התובע בהצגת נתוניו, ניתן לחלץ תמונה עובדתית ממנה ניתן להסיק כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי. אביא את טעמיי:

4.אסלק מהדרך טענה שהעלה התובע לגבי הסיכום בדבר עבודות הגבס. אומר מיד, אין בידי לקבל את הטענה כי הנתבעת חזרה בה מהסיכום בעניין עבודות הגבס וכפתה על התובע מחיר של 120 ש״ח למ״ר במקום 180 ש״ח שהוסכם מראש. טענה זו לא עלתה בכתב התביעה ולא במסמך קודם כלשהו, והיא הועלתה לראשונה בדיון שהתקיים בפניי. טענה זה אף סותרת את בסיס תביעת התובע. החשבונית שהוצאה עלי ידי התובע, כנטען על ידו, הייתה ע״ס 40,096 ש״ח,  סכום הלוקח בחשבון כי מחיר עבודות הגבס הוא 120/למ"ר, וזה המחיר שצוין בחשבון נספח 6 לכתב ההגנה. התיאור שהעלה התובע כי המחיר נכפה עליו, אינו הולם את הנטען על ידו כי הוצאת החשבונית, בסכום הנ"ל, הייתה פרי הסכמה בינו לבין מר גיל קורן, נציג הנתבעת.

5.החשבון, נספח 6 לכתב ההגנה, הוא הבסיס להתחשבנות שעל פיו הוציא התובע חשבונית. אין מחלוקת כי נספח 6 לכתב ההגנה שנערך על ידי הנתבעת, משקף את התמורה המגיעה לתובע בגין כלל העבודות שבוצעו על ידו. הדבר עולה מהשוואה בין נספח 6 לבין הנטען בכתב ההגנה.

6.החשבון לא שולם במלואו ובמקום הסך של 40,096 ש״ח שולם הסך של 32,077 ש״ח. ההפרש הוא אפוא הסך של 8019 ש״ח. איני מתעלם מטענת הנתבעת כי שולם סך של 30,000 ₪ ולא כנטען על ידי התובע, אולם משטוען התובע לסכום גבוה יותר יש לדבוק בטענתו, שמטיבה עם הנתבעת.

7.הנתבעת טוענת כי היא זכאית לקזז מהתמורה, סכומים בגין ליקויים ומחדלים בעבודות שביצע התובע. אבחן את טענות הנתבעת כשברקע יש להציב נתונים אלה: ברור שעל הנתבעת הנטל להוכיח את ההצדקה לניכויים שניכתה מהחשבון וסכומם; החשבון נספח 6 לכתב ההגנה נערך על ידי הנתבעת, ובו לא נכללו הניכויים להם היא טענה בכתב ההגנה, למעט ההערה כי התשלום יבוצע "לאחר השלמת הרג'קטים"; הנתבעת קיבלה מהתובע חשבונית בגין הסכום המצוין בחשבון, שילמה חלק מהחשבונית ולא הוציא תעודת זיכוי בגין ההפרש.

8.עתה לבחינת הטענות באופן פרטני:

א. רכישת סחורה: הנתבעת טענה כי התובע רכש ממנה סחורה בסך 858 ש״ח. הוצגה בפני חשבונית ערוכה לטובת "מעיין שיפוצים" (שם העסק של התובע – השוו מס' תעודת הזהות על החשבונית מול תעודת הזהות בכתב התביעה). התובע לא טען מאומה לעניין החשבונית. יש לנכות סכום זה מהתמורה המגיעה לתובע.

ב. הוצאות בגין איטום:  הנתבעת טענה כי היא שלמה סך של 1740 ש״ח לקבלן עבור תיקון ליקוי שהיה בגג המבנה. נציג הנתבעת הסביר בעדותו בפניי את הליקוי ומנגד התובע טען כי שורש התקלה בכך שהוא נתבקש להתקין ״פטריה״ (ארובה שמותקנת על גג המבנה ותפקידה לנטר את האוויר אל מחוץ למבנה) באופן לא תקני. שוכנעתי כי המדובר בהוצאה הקשורה בתיקון ליקוי בעבודה שבוצעה על ידי התובע. התובע לא הכחיש כי הוא התקין את ה"פטריה" ומדבריו עולה כי אכן היה ליקוי בהתקנתה. לתמיכה בעלות התיקון צורפה חשבונית (נספח 4 לכתב ההגנה). הנתבעת זכאית אפוא לנכות סכום זה מהתמורה המגיעה לתובע.

ג.פינוי פסולת: לא הוצגו בפני ראיות משכנעות המצביעות על תשלום בגין פינוי פסולת הקשורה בעבודות שבוצעו על ידי התובע, ולא הובהר מדוע נדרשו שתי מכולות לפינוי הפסולת כפי שטוענת הנתבעת. כל שצורף על ידי הנתבעת, חשבונית שהיא בעצמה ערכה בה חויב התובע ב"פינוי פסולת במבנה" בסכום של 2,000 ש"ח. לאור האמור לעיל, הנתבעת לא הייתה זכאית לקזז סכום זה מהתמורה המגיעה לתובע.

ד.חיוב בגין "פטריה": הנתבעת טענה כי יש לנכות מהחשבון סכום של 754 ₪ בגין ״פטריה״. מהחשבונית שצורפה, נספח 11 לכתב ההגנה, ומהסבר נציג הנתבעת בפניי ניתן להצביע על קשר שבין העבודות שביצע התובע לבין נפילת אותו מתקן. מדבריו של התובע בפניי לא עולה הכחשה ברורה של האחריות לנזק הנטען. הנתבעת זכאית לקזז סכום זה מהתמורה המגיעה לתובע.

ה.תשלום בגין חודש שכירות: אין בידי לקבל את טענת הנתבעת ככל שהיא מתייחסת לתשלום חודש שכירות. לטענת הנתבעת התובע התחייב לבצע את העבודות תוך חודש ימים ובפועל העבודות בוצעו במשך חודשיים, כתוצאה מכך נאלצה להישאר במבנה קודם בו פעלה. דין הטענה להידחות ומכאן שהנתבעת לא הייתה זכאית לקיזוז הסכום מהתמורה. נציג הנתבעת אישר בעדותו בפניי כי בין הצדדים הסכם בכתב – שאף צד לא טרח להציגו בפניי – ובו לא נרשם שהעבודות יסתיימו בתוך חודש. מכאן, לא שוכנעתי בדבר קיומו של סיכום לגבי משך זמן ביצוע העבודות. משכך גם אם אניח כי לנתבעת נגרמה הוצאה, אין התובע אחראי לה.

ו.אין בידי לקבל את יתר טענות הנתבעת לליקויים בעבודות התובע משלא נתמכו בראיות כלשהן. בתמונות שצורפו על ידי הנתבעת, ובמסמך המפרט באופן לאקוני ליקויים מסוימים (נספח 2 לכתב ההגנה) אין די להוכחת הנטען על ידה.

9.סיכום הדברים: הנתבעת הייתה זכאית לנכות מהתמורה הכוללת המגיעה לתובע שלושה סכומים: בגין הסחורה סך של 858 ש״ח, בגין עבודות האיטום סך של 1740 ש״ח ובגין הפטרייה סך של 754 ₪; ובסה"כ 3,352 ש״ח. מכאן שיתרת התמורה המגיעה לתובע מסתכמת בסך 36,744 ₪, מתוכה שולם 32,077 ₪, ומכאן שהיתרה המגיעה היא 4667 ₪.